החלטה בתיק ת"א 54305-02-11

1. הנתבעים עתרו ביום 10.10.11 לחיוב התובעים (המשיבים) בהפקדת ערובה להוצאות המשפט, ככל שיחויבו בהן, בסך של 250,000 ש"ח, לפי הוראות סעיף 353א' לחוק החברות, התשנ"ט- 1999 (להלן: " חוק החברות"), ולפי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: " התקנות"), וכן בקשו לעכב ההליכים בתיק זה עד למתן הערובה. ביום 30.10.11 הוגשה תגובה מטעם המשיבים לבקשה, וביום 2.11.11 הגישו המבקשים את תשובתם לתגובה האמורה.

2. המבקשים הם מפתחי מוצר ייחודי לתינוקות (להלן:" המוצר" או "האמצאה"), עליו הוגשו בקשות פטנט במספר מדינות בעולם. משיבה 2, Dream On Me INDUSTRIES, INC היא חברה לשיווק ולהפצה של מוצרים לגיל הרך המאוגדת על פי דיני מדינת NEW YORK, בארה"ב.  משיב 1, אזרח ארה"ב ובעל אזרחות ישראלית המתגורר בארה"ב, הוא בעל המניות בה. בין המבקשים לבין משיבה 2 (באמצעות משיב 1), נכרת ביום 13.5.08 הסכם המגדיר את הזכויות והחובות בפיתוח המוצר ובשיווקו (להלן "ההסכם"). משיבה 3 היא חברת החזקות בבעלותו המלאה של משיב 1, אשר לבעלותה הועברו הזכויות בבקשות הפטנט בגין האמצאה נשוא ההליכים במספר מדינות בעולם.

בין הצדדים נתגלע סכסוך. בד בבד עם העיכוב בייצור המוצר ולאחר תחלופת תכתובות בין הצדדים, הודיעו לבסוף המבקשים למשיב 1 על ביטול ההסכם בהודעה מיום 6.1.11.

3. עם ביטול ההסכם הגישו המשיבים ב-28.2.11 כתב תביעה כנגד המבקשים, ובה הסעדים המבוקשים העיקריים הם סעד הצהרתי לבעלותם בזכויות על המוצר, וכן פיצויים בסך 100,000 ש"ח. המבקשים השיבו מצידם בכתב הגנה ובכתב תביעה שכנגד מיום 13.4.11 (אשר תוקנו ביום 12.7.11). בתביעתם שכנגד ביקשו סעד הצהרתי לפיו ההסכם מבוטל כדין, ובהתאם השבה ופיצויים בסך 270,000 ש"ח, או סעד חלופי של פיצויים בסך 430,000 ש"ח.

4. בבקשה שלפניי מבקשים הנתבעים לחייב את המשיבים במתן ערובה להוצאות המשפט שלהם, מאחר ומדובר בחברות חוץ, ובבעל המניות בחברות אלה (מרק סרור), אשר אינם מחזיקים בנכס כלשהו בישראל, ועל פי הנטען, אף מצויים בקשיים כלכליים משמעותיים.

המבקשים טוענים כי נסיבות אלה יקשו על גבייה של הוצאות המשפט בו פתחו המשיבים, כלל שאלה ייפסקו לחובת המשיבים, ולפיכך יש לחייב את המשיבים בערובה.

המשיבים טוענים, כי מצבם הכלכלי מצוין, ולפיכך אין הצדקה לחייבם בערובה. המשיבים הוסיפו וטענו כי ממילא, כל הכרעה בתיק דנן תביא לחיוב המבקשים בהשבת כספים  למשיבים ולפיכך, אין כל הצדקה לחייבם  בערובה להוצאות.

דיון והכרעה

5. תקנה 519 לתקנות סדר הדין קובעת:

"בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע"

בהתייחס ל חברה בע"מ קובע סעיף 353א' לחוק החברות כך:

"הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לדון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".

6. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, מצאתי כי בנסיבות המקרה דנן, יש מקום לחייב את המשיבים בערובה להוצאות משפט.

7. בית המשפט העליון קבע את השיקולים אותם ישקול בית המשפט בטרם חייבו תובע בערובה, לבד ממצבו הכלכלי:

"בפסיקה נתגבשו כמה כללים שיש בהם, בלי להיות ממצים, כדי להדריך את בית המשפט לגבי השימוש בשיקול דעתו, כגון: כאשר מתגורר התובע בחוץ לארץ והנתבע, אם יזכה בהוצאות יתקשה משום כך לגבותן ואין בידי התובע להצביע על נכסים הנמצאים בארץ ושמהם יוכל הנתבע להיפרע..." [רע"א 544/89 אויקל תעשיות בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ, פ"ד מד(1), 647, 651]

8. המשיבים בענייננו אינם מחזיקים כלל בנכסים בישראל, ואף לא טענו כך.  משיב 1 הוא תושב חוץ, והמשיבות 2-3 הן חברות חוץ המאוגדות כאמור במדינת ניו יורק שבארה"ב. המשיבים השיבו לטענת המבקשים כי הם מצויים בקשיים כלכליים, כי מצבם הכלכלי "מצויין".

בהתייחס למצבה הכלכלי של משיבה 2 הפנו בתגובתם לעובדה שמוצריה נמכרים "בהיקפים של מליוני דולרים בשנה", בצירוף דוחות מס שנתיים של משיבה 2 לשנים 2007-2010, כן ציינו כי החברה משווקת עשרות מוצרים בעבור תינוקות, מעסיקה עשרות עובדים "ובכל רגע נתון מחזיקה במלאי ששולם במלואו בשווי של כ- 4 מליון דולר"(ר' סעיף 10 לתגובה מטעם המשיבים).

בהתייחס למצבו הכלכלי של משיב 1 נטען כי הוא "מצויין". לתמיכה בטענתם הציגו דוחות המס האישיים של המשיב לשנים 2007-2010, תוך הפנייה להכנסותיו "הגבוהות מאוד, גדלות משנה לשנה". כן נטען כי בבעלותו שני בתים בברוקלין שבמדינת ניו יורק בארה"ב. לעניין משיבה 3 נטען כי אין לה הנכסות או התחייבויות וכי בבעלותה נכס אחד, בקשות רישום הפטנט שהוגשו בגין האמצאה דנן.